מספר חודשים שאני מלווה ארגון מקסים, כיועצת בתחום משאבי אנוש וכיועצת ארגונית.
אחד התפקידים שלי בארגון כמנהלת משאבי אנוש, הוא להיות "השוטר" של הארגון, להרים דגל אדום כאשר יש חריגות ובעצם לדאוג שהארגון יעבוד לפי החוק, מצד אחד לשמור על העובדים ומצד שני לדאוג שהוא לא יהיה חשוף לתביעות.
באחת הבדיקות השגרתיות שעשיתי מצאתי כי יש חריגות והתרעתי על כך במייל לכל הנוגעים לדבר. אחד המנהלים הבכירים כעס מאוד וביקש לשוחח איתי ב - 4 עיניים.
השיחה הייתה מאוד קשה וגלשה להאשמות בנושאים מקצועיים מצידו, אני כמובן הייתי חייבת "להגן על עצמי". הסברתי לו שזה אחד מהתפקידים שלי, לשמור על הארגון ועל העובדים. הוא הצליח ללחוץ לי על כפתור אישי שלי - אני נותנת מעצמי כל כך הרבה, עושה הכל ממקום מקצועי והוא מפקפק בי ובמקצועיות שלי. ליאת הצעירה יותר הייתה קמה והולכת.
החלטתי להישאר ולהיות המבוגר האחראי, ואז קרה משהו מדהים...
עצרתי רגע החלפתי כובע, ועברתי לתפקיד של יועצת ארגונית, שמתי את העלבון בצד והקשבתי, הקשבתי לכאב שלו, ניסיתי להבין מאיפה נובע התסכול והכאב.
הבנתי לרגע שיש פה משהו עמוק יותר ושהכעס שלו הוא לא באמת עליי. הוא המשיך לדבר ולספר על עוד דברים שהוא לא מצליח לקדם ולשנות בארגון.
בין לבין אמרתי לו למה אתה לא משתף את ההנהלה הבכירה, את הבעלים ואז הוא אמר לי: נראה לך שאני אגיד, הם יפטרו אותי. הרגשתי את המצוקה שהוא נמצא בה, מצד אחד הרצון לשנות ולקדם ומצד שני הפחד מפיטורים.
באותו הרגע הבנתי שאני הולכת לעבוד איתו, להעביר אותו תהליך של ליווי מנהלים, לחזק ולהעצים אותו לתת לו כוח וכלים כדי שיוכל להרגיש בטוח לבטא את הדברים שחשובים לו ולארגון.
מוסר הסכל גם לחיים האישיים שלנו, צאו מהמקום המתגונן, הנעלב, ,תעצרו ותקשיבו, כן גם כשאתם מותקפים תנסו להבין מאיפה נובע הכאב והכעס.
כשנמצאים במקום המכיל הזה, קורים דברים נפלאים.
אוהבת את העבודה שלי והייעוד שלי.
Commentaires